#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. א מנין שראוי להתפלל עם הציבור (4)?<p dir=""rtl"">ומה נאמר על מי שיש לו בהכנ&quot;ס בעירו ואינו נכנס?</p>"	"ר' יוחנן בשם רשב&quot;י &quot;ואני תפלתי לך ה' עת רצון&quot; אימתי עת רצון בשעה שהצבור מתפללין, ר' יוסי ברבי חנינא אמר מהכא &quot;כה אמר ה' בעת רצון עניתיך&quot;, ר' אחא ברבי חנינא אמר מהכא &quot;הן אל כביר ולא ימאס&quot; וכתיב &quot;פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי&quot;.<p dir=""rtl"">אמר ר&quot;ל נקרא שכן רע, שנאמר &quot;כה אמר ה' על כל שכני הרעים הנוגעים בנחלה אשר הנחלתי את עמי את ישראל&quot; ולא עוד אלא שגורם גלות לו ולבניו שנא' &quot;הנני נותשם מעל אדמתם ואת בית יהודה אתוש מתוכם&quot;. </p>"	ברכות ח.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"ח. ב מה זוכה מי שמשכים ומעריב לבתי כנסיות ומנין?<p dir=""rtl"">וכמה פתחים יש להכנס בתוך בית הכנסת (ומדוע)? </p>"	"זוכה לאריכות ימים דכתיב &quot;אשרי אדם שומע לי לשקד על דלתותי יום יום לשמור מזוזת פתחי&quot; וכתיב בתריה &quot;כי מוצאי מצא חיים&quot;.<p dir=""rtl"">אמר רב חסדא לעולם יכנס אדם שני פתחים ואח&quot;כ יתפלל [&quot;לשמור מזוזות פתחי&quot; שתי מזוזות]. (רש&quot;י פי' יכנס רוחב שני פתחים שאם לא נראה כמשוי שרוצה לצאת, וי&quot;מ שמתבטלת כונתו שרואה את החוץ &lt;טור&gt;, ותוס' &lt;מובא בב&quot;ח&gt; וכן הביא הרא&quot;ש בשם י&quot;מ שימתין זמן שיעור הילוך שני פתחים.)</p>"	ברכות ח.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. ג &quot;על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא&quot; מה הוא העת מצא (5)?	"ר' חנינא - אשה.<p dir=""rtl"">ר' נתן - תורה.</p><p dir=""rtl"">רב נחמן בר יצחק - מיתה, שיש תשע מאות ושלוש מיני מיתה כמנין &quot;תוצאות&quot; קשה שבכולן אסכרה והנח שבכולם נשיקה, ויתפלל שתהיה לו מיתה יפה.</p><p dir=""rtl"">ר' יוחנן - קבורה.</p><p dir=""rtl"">מר זוטרא - בית הכסא, אמרי במערבא שהוא עדיף מכולם.</p>"	ברכות ח.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. ד אלו ג' דברים אמר בסוגיתנו רבי חייא בר אמי משמיה דעולא, ומה הדין בהם (ד' אמות של הלכה, נהנה מיגיעו, ידור במקום רבו)?	"מיום שחרב בית המקדש אין לו לקב&quot;ה אלא ד' אמות של הלכה ולכן &quot;אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב&quot; שערים המצוינים בהלכה יותר מבתי כנסיות ובתי מדרשות, ולכן ראוי יותר להתפלל שם.<p dir=""rtl"">גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דכתיב &quot;אשרי איש ירא את ה'&quot; ובנהנה מיגעו כתיב &quot;יגיע כפיך כי תאכל אשרך וטוב לך&quot;.</p><p dir=""rtl"">לעולם ידור אדם במקום רבו שכל זמן ששמעי בן גירא חי לא נשא שלמה את בת פרעה, ודוקא שכפוף לו, אבל אם לא, שלא יגור במקום רבו.</p>"	ברכות ח.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. ה האם מותר לעזוב ספר תורה ולצאת, ללמוד בשעת קריאת התורה?	"אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי מנחם אמר ר' אמי &quot;ועוזבי ה' יכלו&quot; זה המניח ס''ת ויוצא, רבי אבהו נפיק בין גברא לגברא. בעי רב פפא בין פסוקא לפסוקא מהו תיקו.<p dir=""rtl"">רב ששת מהדר אפיה וגריס אמר אנן בדידן ואינהו בדידהו. </p><p dir=""rtl"">(בסוטה איתא שמשנפתח ס&quot;ת אסור לדבר, ותרצו תוס' שכאן בלחש ושם בקול, ובשם הרי&quot;ף שכאן יש כבר י' ששומעים, והביא בשם הגאונים שרק רב ששת שתורתו אומנותו, ותלמידי רבנו יונה כתבו שכאן התחיל קודם קריאת התורה וגם החזיר פניו לכן מותר, ויש שפ' שרק רב ששת שהיה סומא ופטור מתורה שבכתב, ובעה&quot;מ ביאר שעשה כן בשעת התרגום שניתקן לע&quot;ה).</p>"	ברכות ח.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח. ו כיצד ישלים אדם פרשיותיו עם הציבור, ומה שכרו?	אמר רב הונא בר יהודה אמר רבי אמי לעולם ישלים אדם פרשיותיו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום ואפ' עטרות ודיבון (לרש&quot;י שאין תרגום ולתוס' שיש רק תרגום ירושלמי), וכל המשלים מאריכן לו ימיו ושנותיו, ובלבד שלא יקדים ולא יאחר.	ברכות ח.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: א אלו ג' דברים צוה ריב&quot;ל את בניו (שנים מקרא, ורידים, זקן) ואלו רבא (חותכים בשר, מיטה ארמית, אחורי בהכ&quot;נ), ומה פרטי הדינים בזה?	"אשלימו פרשיותייכו עם הצבור שנים מקרא ואחד תרגום. והזהרו בורידין כרבי יהודה, דתנן רבי יהודה אומר עד שישחוט את הורידין. והזהרו בזקן ששכח תלמודו מחמת אונסו, דאמרינן לוחות ושברי לוחות מונחות בארון.<p dir=""rtl"">אמר להו רבא לבניה כשאתם חותכין בשר אל תחתכו על גב היד, א&quot;ד משום קלקול סעודה וא&quot;ד משום סכנה. אל תשבו על מיטה ארמית, י&quot;א לא לישון בלא ק&quot;ש, וי&quot;א לא להתחתן עם גיורת, וי&quot;א ממש, משום סכנה. ולא לעבור אחורי בהכ&quot;נ בשעה שהציבור מתפללין, ודוקא שאין פתח אחר, ולא בהכנ&quot;ס אחר, ולא נושא משאוי או רץ, ולא מניח תפילין.</p>"	ברכות ח:		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	ח: ב כיצד יתכן שיקרא אדם ק&quot;ש פעמיים בלילה ויצא אחד של יום ואחד של לילה, או פעמיים ביום ויצא של יום ושל לילה, וכיצד הלכה?</p><p dir='rtl'>והאם אומר השכיבנו?	רשב&quot;י אומר אם קורא קודם עלות השחר ואחר שיעלה, זה נקרא פעמים בלילה כיון שרוב בנ&quot;א ישנים, אבל יוצא ידי חובת שניהם, ופסק רב אחא בר חנינא אמר רבי יהושע בן לוי כרשב&quot;י.</p><p dir='rtl'>איכא דמתני לה על מה שאמר רשב&quot;י בשם ר&quot;ע אחת קודם הנץ ואחת אחר הנץ, ונקרא ששניהם ביום אבל כיון שיש בני אדם שעדין ישנים יכול לקרוא את של לילה, ועל זה אמר שהלכה כרשב&quot;י אבל רק בשעת הדחק. </p><p dir='rtl'>אמר רבי זירא ובלבד שלא יאמר השכיבנו (לרש&quot;י קאי על קודם עלות השחר, ולתוס' על לאחר שיעלה עמוד השחר).	ברכות ח:		א' פרק
